<h1>סמ"ק מצוריך סימן קנ"ב</h1>
<h2>דף פב.</h2>
ואין קורין בתורה פחות מי' פסוקים אם לא סילק בעניינא כגון פרשת פורים, ואין קורין פחות משלושה בני אדם, ואין הקורא קורא פחות משלושהא), וכן אין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים, ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא בפחות מעשרהב), וקורין בתורה בשבת בשני ובחמישי ועזרא תיקן אפילו במנחה בשבתג) [משום יושבי קרנות]. א) אמר רבא (מגילה כ"א) [ראשון] שקרא ארבעה משובח ואמצעי שקרא ארבעה משובח משום דמעלין בקודש ולא מורידין, ובפרשת האזינו קורין בפרשה ה' ז' י' ו' ל' ך' שקורא ראשון מן האזינו עד זכור ימות וקורא שיני מן זכור עד ירכיבהו הג' מן ירכיבהו עד וירא וינאץ ובשבת קורא הרביעי מן וירא י"י וינאץ עד לו חכמו והחמישי מן לו חכמו עד כי אשא אל השמים והששי מן כי אשא עד סוף השירה. לר"א. ב) מנא הני מילי (שם) אמר ר' חייא אמר ר' יוחנן אמר קרא (ויקרא כ"ב) ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. ירושלמי (מגילה פ"ד ה"ד) מכיוון דתנינן אין פורסין על שמע, פ"ה מניין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו צבור את שמע עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני קריאת שמע פורסין פירוש לשון חצי דבר, ע"כ פ"ה (מגילה דף כ"ג במשנה), ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כפים ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא פחות מי', הלכו להם מקצתן גומר כיון דהתחילו בעשרה ועל אותם שהלכו נאמר (ישעיהו א') עוזבי השם יכלו ומתרגמינין דשבקן אורייתא ישתצון. עכ"ל ר"א. ג) היינו טעמא דקרינן בשבת במנחה משום דבעינן להשוות כהנים ולויים עם ישראל ועם בפני עצמן הן ובעינן שיהיו קורין הכהנים והלוים כנגד כל ישראל דהשתא דקרו תלתא בשבתא במנחה הוה להו ישראל תמניא ובין הכהנים והלויים תמניא בין השני ובין החמישי ושבת עצמו ושבת במנחה. גרסינן בפרק אלו נאמרין (סוטה דף ל"ט) אמר ר' יהושע בן לוי אין הצבור רשאי לצאת עד שינטל ספר תורה ושמואל אמר עד שיצא פירש [הגאון] דברים הללו שאמר שמואל במקום שאין מניחין ספר תורה בבית הכנסת אלא מצד בית הכנסת או שיש עמו במבוי בית ששומרין בו ספר תורה ודר' יהושע בן לוי בכל מקום קאמר כששליח צבור אומר עושה שלום אחר גמר התפילה אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה להצניעו והוסיף שמואל כי במקום שמוציאין אותו מבית הכנסת להצניעו אין רשאין לצאת עד שיצא וילכו אחריו ויעשו לו הדור דאמר רבא בר אהינא (דברים י"ג) אחרי ה' תלכו לעכבו ספר תורה עד דנפיק הם אחריה ולא נפיק מקמי ואי איכא פתחא אחרינא רשאין, עכ"ל ר"א. מה שנהגו לקרות בתורה בשיני ובחמישי וגם להתענות משום שיש בילמדנו שארבעים יום אחרונים שעלה משה למרום עלה בחמישי וירד בשני ונתרצה לו הקב"ה, עכ"ל ס"ג. וגם איתא בויכלו רבה שקבע להם הקב"ה אותם הימים כפרה שנאמר (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, עכ"ל.
